«

»

ספט 28

משמעות החיים

(הופיע לראשונה במגזין הומניסט)

הקדמה

"מהי משמעות החיים?" – זוהי שאלה שהעסיקה את בני האדם, במיוחד את הפילוסופים שבהם, משחר הימים. אנחנו יכולים לשייך שאלה זו למשפחת "השאלות הגדולות של החיים והקיום" כיוון שהיא נוגעות למהותם. שאלות אחרות מאותה סוגה הן: "מהי תכלית החיים?", "מהי סיבת קיומנו?", "מהו האדם?"; כלומר: לאיזו מטרה אנו קיימים? מה אנחנו אמורים לעשות עם החיים שלנו? איך נוצרנו? מהו טבענו?

על חלק משאלות אלה המדע יכול לספק לנו תשובה שגם אם עדיין אינה מפורטת ומלאה לחלוטין היא הרבה יותר טובה ממה שאנשים חשבו במהלך רוב ההיסטוריה. כשלא היו כלים מדעיים וטכנולוגיים מספקים כדי להשיב על שאלות כאלה אנשים המציאו סיפורי מעשיות על אלים וכוחות על-טבעיים.

לגבי הסיבה והאופן שבהם נוצרנו, המדע גילה לנו את הדברים הבאים: כדור הארץ נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנה והוא סובב סביב השמש, שהיא אחת מבין מאות מיליארדי כוכבים בגלקסיית שביל החלב, שהיא אחת מבין מאות מיליארדי גלקסיות ביקום, אשר נוצר לפני כ-13.8 מיליארד שנה במפץ הגדול. בני האדם הם תוצר של שינוי מתמיד ובלתי מוכוון של תהליך האבולוציה הקוסמית והאבולוציה הביולוגית, והתפתחנו במהלך מיליוני שנים מפרימטים קדומים, שהתפתחו מיונקים וחיות קדומות יותר. האדם אינו "נזר הבריאה" ועליון על הטבע, אלא חלק מהטבע. ככל שידוע למדע כיום, אין תכלית קוסמית ואין משמעות שארוגה בתוך המציאות האובייקטיבית. לא ניתן אפילו לומר שלצמחים ובעלי החיים קיימת תכלית להתרבות – אמנם יש להם נטייה או יצר להתרבות, אך אלה נוצרו בתהליך האבולוציה שמתקיים ללא כוונה ומטרה. ה"תכלית" היא כבר פרשנות שלנו, בני האדם, ולא משהו אובייקטיבי במציאות. לגבי הטענה שהתכלית נקבעה על ידי בורא תבוני שיצר את היקום – ובכן, אנשים רציונליים וספקנים אינם מוצאים ראיות מספיקות לקיומו. וממילא גם אם הוא קיים ויצר את הכל עדיין נשאלת השאלה – מי יצר את אלוהים עצמו, וכאן כבר נכנסים לרגרסיה אינסופית.

צורך פסיכולוגי

אם כך, האם זהו סוף הסיפור? ממש לא. כי לבני האדם (לפחות לחלקם – כמו, כנראה, לקוראי מאמר זה) יש צורך פסיכולוגי להרגיש שמה שאנחנו עושים בחיינו הוא משמעותי, שיש לו חשיבות, שאנחנו לא סתם "מעבירים את הזמן" עד למוות, שחיינו הם חיים שראוי לחיותם. מעניין אותנו וחשוב לנו לברר ולהבין את עמדותינו בנוגע לאופן שבו אנחנו יכולים למצוא משמעות ותכלית בחיים שלנו. זה חשוב לנו במיוחד אל מול הריקנות הערכית של תרבות הצריכה החומרנית ושל ניהיליזם, אל מול הגישה האנטי-רציונלית והפסאודו-מדעית שקיימת בחלק מהקבוצות הרוחניות, ואל מול הקיצוניות החשוכה של קבוצות פונדמנטליסטיות.

רק אתה קובע את משמעות החיים שלך

לצד החיפוש של כולנו אחר משמעות, ישנן כמה הערות לסדר שראוי שניקח בחשבון. ראשית, רק אתם קובעים את משמעות החיים שלכם: מי שקובע האם תרגיש שמה שאתה עושה הוא בעל משמעות או לא – זה רק אתה, ולא גורם חיצוני. לדוגמה, בעיני החברה להיות רופא ולרפא אנשים נתפס כדבר חשוב ומשמעותי, אך מבחינת הרופא חשוב שהוא עצמו ירגיש שהעיסוק ברפואה משמעותי עבורו. אולי הוא למד רפואה רק משום שהוריו דחפו אותו לכך והוא עצמו בכלל היה מעדיף לעסוק במקצוע אחר? לכן מאוד חשוב שנקדיש זמן לעצמנו – נפנה חלון בלו"ז העמוס שלנו שבו נהיה רק עם עצמנו כדי לגלות: מי אני? מה אני מרגיש? מה אני רוצה? מה ההעדפות שלי? האם אני עושה את עיסוקיי, בעצם, רק כדי לרצות אחרים, כי כך מצפים ממני, כי זה המסלול הרגיל, הנוח, המתבקש חברתית, או שאני מקשיב לעצמי, בוחן ומתנסה באפשרויות שונות, כדי לגלות את המסלול המתאים במיוחד לי?

משמעות בחיים סופיים

שנית, ישנה משמעות בחיים סופיים: האם בגלל סופיות החיים בהכרח נרגיש שלחיינו אין משמעות? כלומר, אם הם מסתיימים אז האם המסקנה המתבקשת היא "מה בכלל הטעם?" – ממש לא. לדוגמה, אנשים נהנים לשחק משחק שחמט. אבל מה המשמעות והטעם בזה? הרי בסוף המשחק, מחזירים את כל הכלים לקופסה, בלי קשר לאופן בו הזזנו אותם במהלך המשחק. עם זאת, מה שעדיין מתקיים הוא שהיה משחק, חווינו חוויה. וכך, הקיום, כשמסתכלים עליו כמכלול בו מצויים גם העבר והעתיד, שונה בזכות המשחק ששיחקנו. אותו הדבר נכון לגבי כל חוויית החיים שלנו, ולא חשוב מה יהיה אורכם. אם על כל דבר נחשוב בדרך של "נו, יופי, אז עשינו, אבל בשביל מה זה טוב? מה הלאה?", אז כל תשובה שנמצא לשאלה זו שתיתן לנו רציונל גדול יותר עבורו כדאי לפעול, גם לגביה נוכל לשאול "נו, יופי, אבל מה הלאה?". זו רגרסיה אינסופית, שפתרונה היחיד להבין שהחוויה היא בעלת משמעות בפני עצמה.

תחושה פסיכולוגית של חוסר משמעות

שלישית, עבור חלקנו ההתעמקות בשאלות פילוסופיות לא תעלים את תחושת חוסר משמעות: אצל חלק מהאנשים, תחושת חוסר משמעות מצביעה על מצב של דיכאון. זה עלול לנבוע מאסון גדול, ייאוש, תחושת חוסר אונים או שלטון דיכוי פנימי בו החשיבה שלנו מאוד נוקשה וביקורתית כלפינו ושלילית לגבי החיים באופן כללי. במצב נפשי כזה כל דבר מרגיש כחסר טעם, ואז עולה בנו השאלה "מה המשמעות של כל זה?". כתוצאה מכך, חלקנו עוברים להתעסקות אובססיבית בשאלה במישור הפילוסופי, כשבפועל מה שאנו באמת זקוקים לו הוא ריפוי רגשי וקוגניטיבי.

מקורות אפשריים למשמעות

עתה, כשאנו לוקחים גורמים אלה בחשבון, ישנם כמה מקורות אפשריים באמצעותם אנו יכולים למצוא או ליצור משמעות עבורנו:

  1. חוויות: מקור אחד לתחושת משמעות הוא להחליט לייחס ערך מהותי לכל חוויות החיים שלנו. זו ההבנה שמניעה אנשים לעשות מגוון של פעילויות, כמו חוגים או טיולים, ולהתנסות בדברים חדשים. דוגמה קטנה שממחישה זאת: גם אם אנחנו מאוד אוהבים אוכל אסייתי, עדיין ננסה מסעדה יוונית חדשה שנפתחת באזור מגורינו. אפילו אם לא נהנה מהאוכל שם, לפחות חווינו חוויה, ניסינו משהו חדש, ולמדנו משהו על עצמנו.
  2. אהבה: אחת החוויות העוצמתיות והממלאות ביותר היא אהבה. אהבה יכולה להיות מסוגים שונים: אהבה לחברים, לבני זוג, לילדים, לחיות מחמד, לפעילויות, ליצירות אמנות, לידע, וגם אהבה עצמית. זה כולל גם את ההרגשה של להיות נאהב.
  3. סבל: חוויית החיים בהכרח כרוכה בסבל – אין אדם שאינו סובל לפחות בחלק מהזמן מדבר כלשהו, בין אם זה גורם חיצוני (כמו מחלה או אובדן) או פנימי (רגשות קשים של זעם, יגון, חרדה או דיכאון). אם לא נקפיד, אנו עלולים להיתקע בסבל ולהתדרדר למצב נפשי יותר ויותר גרוע. אך אנחנו יכולים גם לבחור למצוא משמעות בחוויית הסבל, כמניע לצמיחה. ביכולתנו לראותו כהזדמנות להתפתחות, ללמוד ממנו ולפתח בתוכנו את היכולות ותכונות האופי החיוביות שיכולות לסייע לנו להתגבר על הקשיים. בהקשר זה, מומלץ לקרוא את הספר "האדם מחפש משמעות" מאת הפסיכיאטר ויקטור פראנקל, יהודי ניצול שואה שתיאר בספרו כיצד אנשים במחנות השמדה ששמו לעצמם מטרה גדולה וחשובה שהם חיכו להגשימה, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד. לעומת זאת, אלו שראו את חייהם כחסרי ערך או ללא עתיד, התנוונו ונכחדו במהרה. דבר זה נכון כמובן לא רק למצב קיצוני, אלא לחיים של כולנו. כפי שאמר ניטשה: "מי שיש לו 'למה' [גדול מספיק] עבורו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
  4. התפתחות: אנחנו יכולים לפתח את עצמנו ואת האישיות שלנו, ללמוד איך להפוך להיות אנשים טובים יותר, שמגשימים את הפוטנציאל לתכונות אופי מוערכות כגון נדיבות, אכפתיות, אומץ, אופטימיות, תושיה, סקרנות, יצירתיות, אחריות, ועוד. השאלה המנחה היא "מי אני רוצה להיות?" וצמיחה כזו קורה בדרך כלל מחוץ לאזור הנוחות, כשאנחנו מאתגרים את עצמנו (ולפעמים החיים מביאים לנו מצבים מאתגרים גם בלי שבחרנו בכך).
  5. כשרונות: אנחנו יכולים לגלות את הכשרונות היצירתיים החבויים בנו, לפתח ולטפח אותם, ולהשתמש בהם כדי להעניק את המתנה הייחודית שלנו לעולם. לעשות משהו שאנחנו מרגישים שאנחנו טובים בו יכול למלא אותנו בתחושות סיפוק ומשמעות.
  6. משהו גדול מעצמנו: אנשים רבים מדווחים שמה שנותן להם תחושת משמעות בחיים זו תחושת שייכות, להיות חלק ממשהו שגדול יותר מעצמם. כי להיות לבד עם עצמנו לא נותן תחושת משמעות באותה עוצמה כמו ששיתוף פעולה עם אנשים אחרים בשירות תכלית גדולה יותר יכול לתת. שיתוף פעולה כזה יכול להיות: לגדל משפחה, לגלות חידושים במדע, ליצור יצירות אמנות, לעזור לזולת ולקהילה, לפעול למען מטרה חברתית, ועוד ועוד. לא מדובר כאן בשייכות אוטומטית לקבוצה מעצם כך שנולדנו לתוכה (כמו מדינה או עם), אלא בחירה מודעת בהשתייכות לקבוצה בה אנו בחרנו.
  7. חיבור לפליאה ולנשגב: מקור נוסף לתחושת משמעות מגיע מרגשות התפעלות, התפעמות, פליאה, יראת כבוד, התעלות ותחושות "קסומות" נוספות. אלה התחושות שרבים חשים כשהם נמצאים מול נוף טבע עוצר נשימה, או מהרהרים במסתורין של היקום, על כל המורכבות והאסתטיקה וההרמוניה שלו, או כשהם חווים "חווייה רוחנית" של חיבור למהות הקיום, להוויה, למקור, לנשגבות, לעוצמה של האינסוף. זו תחושה של התרגשות לחגוג את החיים המדהימים והנפלאים שקיבלנו במתנה.
  8. לחקור: אנחנו יכולים לחקור ולנסות לגלות את האמת על עצמנו ועל המציאות (העולם, היקום, האנשים וכו'). ביכולתנו ללמוד להבחין בין העובדות לבין אשליות ומשאלות לב, ולהיפטר מאמונות טפלות ומדעות קדומות. רק כך אפשר להגדיל את הסיכוי שאמונותינו ופעולותינו יועילו ולא יזיקו לנו ולאחרים. כשאנחנו מצליחים להבין טוב יותר את המציאות והיקום אנחנו גם מרגישים יותר מחוברים אליהם.
  9. ליצור: ליצור דבר חדש, לבנות, לברוא יש מאין, יכול לתת לנו סיפוק גדול, במיוחד כשאנשים אחרים נהנים או נעזרים במה שיצרנו. סוג אחד של יצירה הוא הבעת הרגשות, הרעיונות, הדעות, הערכים והאמונות שלנו בכתב, בווידאו או בציור. זה מאפשר לנו להציג את העולם הפנימי שלנו לאחרים וכך אולי גם ליצור חיבור עם העולם הפנימי שלהם. היצירה הזו מובילה לתגובות ולמשוב מאנשים אחרים, והשיח הפורה הזה מאפשר לנו להבין טוב יותר את הרעיונות האלה ולדייק אותם.
  10. להשפיע: יש לנו רצון להשפיע, לעצב את המציאות לפי ההעדפות שלנו, לחולל שינויים, "To make a difference". זה לא חייב להיות דבר דגול כמו להציל את העולם בסרט הוליוודי. זה יכול להיעשות גם בדברים קטנים, כמו שיחת נפש עם חבר שבה מעניקים לו אוזן קשבת ועצה והוא מרגיש טוב יותר אחריה. עצם זה שהיינו שם ועזרנו קצת, זו כבר השפעה אדירה. אנחנו משפיעים על העולם גם בבחירות הקטנות שלנו, כמו האם לבזבז או לחסוך מים וחשמל, האם ללכלך את הרחוב או להשאיר את המקום נקי יותר, האם לצעוק או לדבר בנימוס, האם להשתמש בכלים חד פעמיים שמזהמים את הסביבה או בכלים רב פעמיים – יש לזה השפעה על הסביבה ועל הסובבים אותנו, וההשפעה הזו יכולה להתרחב בגלים.
  11. לעזור לזולת: אנחנו מקבלים תחושת משמעות כשאנחנו מבחינים במישהו שזקוק לעזרה ובאים לעזרתו. זה נותן לנו הרגשה טובה לדעת שמישהו מרגיש קצת יותר טוב בזכותנו. זה "מוציא אותנו מעצמנו", ויכול לסייע למי שתמיד "רצים לו בראש סרטים" על הצרות שלו.
  12. לשפר את העולם: לשתף פעולה עם קבוצת אנשים כדי להביא לשינוי לטובה בחברה, במדינה, בכלכלה או ברמת איכות הסביבה. ניתן לימצוא משמעות בהרגשה שאנחנו עושים משהו חשוב לא רק עבור עצמנו והסביבה הקרובה לנו, אלא גם עוזרים לאנשים ולעולם בקנה מידה גדול יותר.

שאלות

זו כמובן רק סקירה קצרה של מגוון המקורות האפשריים למציאת משמעות בחיים. אתם יכולים לשאול את עצמכם:

  •  איך אנחנו יכולים לפנות קצת זמן בלו"ז העמוס שלנו כדי לחשוב על השאלות האלה? 
  • מה הכי חשוב לנו בחיים ומה הערכים החשובים לנו?
  • כיצד עולמות המשמעות שהזכרנו באים לידי ביטוי בחיינו ומה אנו יכולים לעשות כדי לחזק את ביטויים?
  • מה הדברים שאנחנו אוהבים לעשות וכיצד ניתן לשנות את חיינו כדי להקדיש להם יותר זמן?
  • אילו תכונות אופי חיוביות אנחנו יכולים לפתח כדי להתמודד עם אתגרים שונים?
  • מה הכישרונות המיוחדים לנו וכיצד אנו מביאים אותם לידי ביטוי?

הגורמים החשובים הללו משתנים בהתאם למערכת המשמעויות בה אנו בוחרים; בהתאם לכך משתנות גם השאלות שאנו צריכים לשאול את עצמנו בכדי לשנות את חיינו ולהתמלא בתחושת משמעות ושליחות.

לבסוף, כיוון שרשימה זו מקיפה באופן חלקי בלבד את מקורות המשמעות, אשמח אם תחלקו עם שאר הקוראים בתגובות במידה ויש לכם הצעות נוספות לגבי הדרכים בעזרתן אתם מוצאים משמעות בחייכם. לא מן הנמנע כי אחרים יוכלו להיעזר בניסיון החיים שלכם בכדי להחליט כיצד לנווט את חייהם.

הנה סירטון נחמד שמציג שלושה אספקטים של משמעות החיים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>