הרבה אירגונים רוחניים בעבר קרסו או נתקעו כי ההנהגה הייתה שבוייה בתפיסה שגויה שחייבים לכפות על כל המשתתפים דרך אחידה שמכילה אוסף אמונות וכללים מאוד ספציפיים. זה הוביל לויכוחים וחיכוכים, וגרם לנידוי אנשים שלא הסכימו לחלוטין עם הדרך הרשמית, גם אם הייתה להם חפיפה גדולה בהשקפה שלהם. כשמוציאים אדם ממסגרת כזו, קשה לו מאוד להמשיך לבד או להקים מסגרת חדשה. החיכוכים גרמו לפעמים לתת-קבוצה שלמה להתפצל ולפרוש מהאירגון, וכך האירגון נחלש. התפיסה המקובעת חסמה שיתוף פעולה עם אירגונים שיש איתם מכנה משותף רחב אבל לא זהה לגמרי לאמונות האירגון.
בניגוד לכך, האירגון שלנו לעולם לא ינסה לכפות על אף אחד להיכנס לתבנית שלא לגמרי מתאימה לו רק בשם "אחדות", אלא אנחנו יוצרים אירגון גמיש. מגדירים מכנה משותף שמכיל אוסף קטן של עקרונות וערכי ליבה שברורים לכולם, וכולם באירגון מסכימים איתם (לדוגמה: כבוד לזולת). ומעבר לכך, האירגון מעודד כל אחד לחשוב באופן עצמאי ולמצוא את כיוון ההתפתחות הייחודי במסע האישי שלו. האירגון עוזר לכל אחד שרוצה בכך ליצור לעצמו תת-קבוצה שמחד גיסא מחוברת למכנה המשותף של כל האירגון ומאידך מוסיפה עליו תוספת מסויימת שחשובה לחברי תת-הקבוצה כדי להגשים את עצמם באופן אותנטי (כגון: אקולוגיה, טבעונות, מסורת מסויימת, השקפה כלכלית מסויימת, וכו'). כל הקבוצות מחוברות יחד ברשת אירגונית אחת, ויש הפרייה הדדית ביניהן.
מכיוון שמראש אנחנו מסכימים לגמישות הזאת, ולשיתוף פעולה סביב המכנה המשותף, כך נמנע פיצולים וחיכוכים מיותרים, ונאפשר חיבורים ושיתוף פעולה נרחב.