עקרונות יסוד בתקשורת מקרבת

אפקטיביות

בכל בחירה, נבדוק: האם היא מקדמת את החיבור וההבנה בינינו? האם בפועל הבחירה תגדיל את הסיכוי לסיפוק הצרכים של כולם או תקטין? זה מה שינחה אותנו, ולא דפוסי החשיבה הרגילים של מה נכון וצודק.

מודעות עצמית

תקשורת מקרבת אפשרית רק אחרי שלמדנו לפעול ממקום מודע, ולא ממקום ריאקטיבי אוטומטי. יש צורך לפתח מודעות לעקרונות של תקשורת מקרבת, ומודעות לרגשות ולצרכים שלנו ושל אחרים, ולהטמיע אותה.

סבלנות לתירגול מיומנות חדשה

כמו כל מיומנות חדשה שאנחנו לומדים, בהתחלה נחווה מעידות. יש צורך להיאזר בסבלנות, ולהבין שגם נטעה בדרך, וזה בסדר – נתאושש מזה.

בהתחלה מומלץ לדבר לאט, כדי שנוכל להיות מחוברים ללב ולמקום מודע, וכדי שנוכל לבחון את הדברים לפני שאנחנו אומרים אותם. זה חלק טבעי מתהליך הלימוד, גם אם למיינד יש על כך שיפוטיות שלילית שזה "נשמע מוזר".

אמפתיה וחמלה

לעצמנו ולאחרים.

ריבונות אישית

כיבוד האוטונומיה והריבונות האישית של כל אדם, כלומר הגבולות והרצונות שלהם. כל אדם חופשי לבחור בעצמו מה הוא עושה, גם אם זה בניגוד למה שהיינו מעדיפים, ועלינו תמיד לכבד זאת, ולא לנסות לכפות על אף אחד שום דבר, לא בכח, ולא במניפולציות.

אחריות אישית

עלינו להבין שאף אחד – לא אנשים ולא מוסדות – אף אחד לא יכול לגרום לנו לעשות שום דבר. אנחנו תמיד חופשיים לבחור מה אנחנו עושים. לא תמיד אוהבים את האפשרויות שיש לנו, אבל תמיד יש לנו אפשרות בחירה.

בפרט, עלינו ללמוד לקחת אחריות אישית על הרגשות ועל הפעולות שלנו. הרגשות שלנו נובעים מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, מצרכים שלנו שמתמלאים או שלא מתמלאים, ומפרשנויות של המיינד. מה שקורה מחוצה לנו יכול להיות טריגר לרגשות, אבל לא גרם לרגשות. וטריגר חיצוני גם לא יכול לגרום לנו לעשות שום פעולה. טריגר חיצוני אחד יכול לגרום לשני אנשים שונים להרגיש אחרת ולהגיב אחרת.

לדוגמה, במלחמה בין שבטים, אדם אחד שרצחו את בני משפחתו ירגיש זעם ויבחר לפעול בנקמה, ואדם אחר בסיטואציה דומה ירגיש עצב ויבחר לפעול להביא לפתרון כדי שדבר כזה לא יקרה שוב לאף אחד אחר. ולכן, לדוגמה, המשפט "בגלל ההתנהגות שלה, היא ממש עיצבנה אותי, וגרמה לי להרביץ לה" – הוא תמיד שגוי.